<h1>אבודרהם תשעה באב</h1>
<h2>דף לא:</h2>
והולך שליח צבור להוציא ספר תורה, ואינו אומר אל ארך אפים, ומוציא ספר תורה, ומניחו על מגדל קטן אצל התיבה, ואינו אומר על הכל יתגדל, אלא מתחיל מן ותגלה ותראה מלכותו. והטעם שמשנים מקום הספר תורה, משום דאמרינן בתענית צבור (תענית ט"ו ע"א) ונותנין אפר מקלה על גבי התבה, משום דכתיב (תהלים צ"א, ט"ו) עמו אנכי בצרה. וקורין כהן ולוי ומפטיר, בפרשת ואתחנן, מן (שם ד', כ"ה) כי תוליד בנים ובני בנים, עד (שם ד', מ') נותן לך כל הימים. ואומר קדיש עד לעילא, ומפטיר בירמיה (ירמיה ח', י"ג) אסוף אסיפם, עד (שם ט', כ"ג) כי באלה חפצתי נאום ה'. ומברך הברכות האחרונות, עד מגן דוד. וכן במנחה. ואמרינן במסכת סופרים, יש שמניחין את תיק הספר על הקרקע, ואומר נפלה עטרת ראשנו, וקורעין ומספידין, כמי שמתו מוטל לפניו, ויש שמשנין מקומן, ויש שיורדין מספסליהם למטה, וכולן מתפלשין בעפר.
למנחה אומר אשרי, וקדיש עד לעילא, ואומר אל ארך אפים ורב חסד, ואל ארך אפים מלא רחמים. ומוציא ספר תורה, וקורין בו כהן ולוי ומפטיר, בפרשת ויחל משה, ומפטיר בתרי עשר בהושע (הושע י"ד, ב') שובה ישראל, עד ופושעים יכשלו בם, והוא סוף הספר. ומסיים מי אל כמוך, שהוא בסוף ספר מיכה, ומחזיר ספר תורה למקומו, ואומר קדיש עד לעילא,
